שנתיים בדיוק חלפו מאז הלילה המרגש בו עלינו לגבעת אור מאיר

שנתיים בדיוק חלפו מאז הלילה המרגש בו עלינו לגבעת אור מאיר.
זה היה בג' בסיוון, באישון לילה. כמה נערים עם ציליה על אדמת טרשים. "לא היה לנו כלום, אבל היה לנו הכל."

שנתיים בלבד חלפו, אם כי לפי כמות המאורעות והפינויים שעברנו נדמה שאנחנו כאן כבר שנים… ברוך ה', למרות כל המשברים אנחנו כאן בשטח – חזקים ומבוססים מתמיד.

שנתיים חלפו, ואותה הצילייה הקטנה שהייתה מובלעת קטנטנה בתוך גוש כפרים ומאהלים ערבים, שינתה את המציאות מקצה לקצה. כיום – המגמה התהפכה ומאהלים ערבים נוספים עוזבים את השטח, והשליטה היהודית חוזרת להרי בנימין.

שנתיים בהם החזרנו 6,000 דונמים של אדמת אבותינו לידיים יהודיות. הקרדיט הגדול מגיע ללוחמות שלנו בשטח – עדר העיזים איתו יצאנו בוקר בוקר לגאול את אדמתנו. שנתיים בהם חרשנו שדות שעורה ונטענו מטעי שזיפים. והאדמה מחזירה לנו אהבה.

וההתפתחות היא גם בתחום הבניה והתשתיות – פרצנו וכבשנו שלושה שבילי גישה באורך של מאות מטרים, צירים חשובים שמחזקים את אחיזתנו בשטח.

לפני כחודשיים הצטרפה אלינו המשפחה החלוצית הראשונה ובקרוב המשפחות הבאות בעז"ה, שיבואו ליישב איתנו את ארץ ישראל.

שנתיים עברו, ואנחנו עם הפנים קדימה:
ממשיכים בכל הכוח לגאול אדמות נוספות, להוסיף משפחות ולהגדיל את שטחי המרעה והחקלאות.

שנתיים חלפו להם, וזאת ההזדמנות לעצור ולהגיד תודה רבה לכל התומכים והשותפים ותושבי האזור שעזרו לנו להגיע לאיפה שאנחנו היום, בלעדיכם לא היינו מצליחים!

בסרטון שצילמנו בליל ההקמה, אפשר לראות את הרגעים הראשונים אחרי העלייה לנקודה (החבר'ה בסרטון עוד מותשים מהליכה רגלית של כמה קילומטרים לכיוון הגבעה משום שעוד לא היה שביל גישה). הנחישות והאחיזה בארץ של החבר'ה האלה, זאת הדרך לגאולה!